רשב"ם על בבא בתרא פ״ג א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא פ״ג א:ז׳
7 אָמַר רָבָא: הִלְכְתָא, מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרָבָא: כַּמָּה יְהוּ מְקוֹרָבִין? אַרְבַּע אַמּוֹת, וְכַמָּה יְהוּ מְרוּחָקִין? שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה.
פירוש רשב"ם על בבא בתרא פ״ג א:ז׳
7 אמר רבא הלכתא מד' אמות - כעובדא דרעותא:
8 ועד ט"ז אמות - כעובדא דצלמון וכולה כרבנן קפסיק דסבירא במאי דפליגי פליגי ובמאי דלא פליגי לא פליגי פליגי בח' אמות מפוזרין דר"ש ואמרי ט"ז אבל ברצופין ד' אמות מודו ליה ולא נאמר מדלר' שמעון פלגא לרבנן נמי פלגא:
9 כמה יהו מקורבין כו' - נראה בעיני דהוא הדין למקדיש אילנות דאיכא נמי האי שיעורא והך ברייתא דקתני גבי הקדש ממטע עשרה לבית סאה בשילהי המוכר את הבית לעיל בבא בתרא דף עב. פליגא אהך ברייתא דלא שנא מוכר ממקדיש וראיה לדברי מתוספתא דבבא בתרא פ"ד דקתני בתרוייהו ממטע י' לבית סאה:
10 שש עשרה אמות - כלומר עד ט"ז אמות ולא ט"ז בכלל: